פסק-דין בתיק ב"ל 6685-06-10

1. השאלה שעומדת להכרעתנו בתיק זה הינה האם ארעה לתובעת תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
2. נאמר כבר עתה כי לאחר ששמענו את העדויות בתיק של התובעת ושל אחיה (שהוא גם מעסיקה), ועיינו בנספחים שהוגשו לתיק - הגענו למסקנה  כי  הנטל שמוטל על התובעת לא הורם, וכי לא הוכח כי ארעה לה תאונה תוך כדי ועקב עבודתה.
3. הרקע לתביעה:

א.         התובעת עובדת כמעצבת שיער במספרה של אחיה.

ב.         במהלך חודש מרץ 2009, עת הייתה התובעת  בחודש החמישי להריונה, סבלה התובעת מכאבי  גב ועקב כך  פנתה לרופא המטפל, ד"ר אמיר, שהמליץ לה  על מנוחה בבית.

ג.          על פי האמור בתצהיר התובעת, ב-19/3/09, הגיעה למספרה על מנת לבטל תורים ללקוחות,  ואז  מעדה וירדה בחוזקה על רגלה (מבלי שנפלה), דבר שגרם לה כאבים חזקים באגן השמאלי עם הקרנה  לגב התחתון.

ד.         לדברי התובעת , רק כעבור כ- 40 יום ממועד התאונה התברר לה כי מדוברלמעשה בתאונת עבודה וכי רשאית להגיש תביעה  לביטוח לאומי , וזו הסיבה שהתביעה  לא הוגשה בסמוך לתאונה. תעודה ראשונה לנפגעת בעבודה הוצאה ביום 16/6/09.

ה.         מטעם הנתבע הוזמן בתחילה לעדות ד"ר אמיר - מי שטיפל בתובעת בהריונה. אולם בהסכמת הצדדים, הוגש המסמך  הרפואי שנתן ד"ר אמיר לתובעת, בהסכמת הצדדים, ועל כן עדותו התייתרה בתיק.

ו.          בסיום הדיון סיכמו הצדדים בקצרה את טענותיהם. לאור זאת ניתן פס"ד זה (אף הוא בקצרה), על סמך החומר שבתיק, העדויות והסיכומים בע"פ.

4. דיון:

א.         סעיף 79 לחוק מגדיר את המונח תעודת עבודה כך:

"תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמיו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלוח ידו ועקב עיסוקו במשלוח יד."

ב.        על פי הפסיקה "תאונה הינה: " אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום" - קרי -  לקבוע בדיוק מתי אירע מבחינת הזמן, וכן לקבוע בדיוק את המקום בו אירע.
על מנת לבחון האם מדובר בתאונת עבודה ע"פ החוק והפסיקה, יש לבחון האם אירע אירוע במועד ובמקום הנטענים. כמו כן  יש לאבחן את האיבר שנפגע.

ג.         יצויין כבר עתה, כי התעוררו בתיק מס' תמיהות, לעניין התנהלותה של התובעת. ראשית, התובעת העידה באופן מפורש כי מעדה על רגלה, אך לא נפלה, וכך נשאלה והשיבה (עמ' 4 שורות 28, 29)
"ש. האם נפלת?
ת. לא, אני נשארתי לעמוד על שתי הרגליים."
גם בחקירתה על ידי חוקר המוסד, (נ/2 עמ' 3 שורה 5)  כשנשאלה אם נפלה על הרצפה השיבה:
"ת.לא, לא נפלתי על הריצפה זו הייתה מעידה כזאת ונחתתי  חזק על הרגל שלי".